May 27, 2022
(Hebrew Follows – גרסה בעברית בתחתית – לחצו כאן לדלג על האנגלית)
Hello from New Jersey. Hopefully we will have the time and reasons to post more often.
The last time I wrote here, we were “stuck” in Florida. We actually only left Florida mid-April, and I would love to share the experience of the trip north.
To sum up Florida – we found ourselves there waiting to repair our mothership plus we discovered that my injury is a little more complicated than we thought. We met 3 orthopedists who insisted on surgery, which immediately sent us on a break from travels and on a search for creative solutions , which resulted in me flying to Israel for conservative treatment and rehabilitation in the ‘body Cognition’ method. It is a deep and exciting method that includes hands-on therapy and movement classes. Amazingly the miracle happened and I almost returned to full motion at lightning speed, ready and excited to “really” start traveling.
The adventure of the search for healing included about a month and a half in Israel, with a short visit to Costa Rica on the way. Elan also joined me in Israel for two weeks. We met family, friends, enjoyed the Israeli spring and a lot of hummus (like proper tourists). This is why we left Palm Beach area only on April 11th to begin our our way up north.
The experience of packing, searching for a route, looking for places to park, experiencing beautiful sceneries and new adventures filled us with excitement. This reminded me why we set out on this journey in the first place.
With renewed energy and vigorous spirits a new movement began. We made our way out of Florida over 10 days with stops at farms, rivers, parks and beaches, this time choosing to drive up the coast and beaches to Georgia, South and North Carolina, Virginia, a hasty pass in Delaware, Maryland and then New Jersey.
The experiences that left deep impressions on me were:
Endless expansive beaches in the Daytona Beach area.
A visit to Memorial Center and Museum where the Wright brothers achieved the first flight (I admit it was more fascinating and meaningful for Elan, but I was actually. a bit swept away with excitement myself)
Myrtle Beach – A charming state park with a beach within walking distance and our favorite combination – parking in a green and almost tropical vegetation, next to a beach where dogs are allowed.
And the highlight of this period:
Assateague Island
Apparently much is told in literature and history about the island and the wild horses that live on it undisturbed. Parking is along the coast, with a small dune that protects and separates the RVs and tents from the ocean’s strong winds and sandstorms. Herds of wild and beautiful horses naturally roam among all the visitors providing hours of admiration and excitement. Legend has it they arrived in a special shipment from Spain but the ship in which they were transported perished and they miraculously managed to reach the island. Another legend says that they were brought as guards to protect the mainland from overseas invaders. Anyway it was a very long time ago, and they have been living and breeding there and in the southern part of the island (Chinkoteague) for several centuries.
We are now staying in New Jersey, as planned, for a month. Elan is teaching at the Princeton Waldorf school. We got to give and receive hugs with friends and will soon continue on our journey. As we have already understood, the path reveals itself while we proceed, and the route changes from moment to moment. The original plan to visit Alaska in the fall had to be postponed for technical reasons and we are invited for a week of work in Seattle in July. So we will soon head off to the other side of the continent. The way there will be relatively fast because we will have 3 weeks to cross from East to West.
It excites me to imagine travel and adventures in places I have never seen, and i am intrigued to see if we can find ways to deepen the sense of meaning of this chapter beyond the great fun that it already is.
Or perhaps I shall come to the conclusion that fun is well and right for now and I should not seek meaning and depth in places they don’t belong?
We are ready to continue, and are really happy for your joining us here
see you soon
Thank you for being with us,
Michal & Elan
27/5/2022
שלום לכולם מניו ג׳רזי. מקווים ממש שבקרוב יהיה לנו יותר זמן וסיבות לעדכן כאן לעתים קרובות יותר
בפעם הקודמת שכתבתי כאן היינו ״תקועים״ בפלורידה. למעשה עזבנו את פלורידה רק באמצע אפריל, ואשמח לשתף בחווית המסע צפונה
לסיכום פלורידה – מצאנו את עצמנו שם מחכים לתקן את החללית ובנוסף גם גילינו שהפציעה שלי קצת יותר מסובכת ממה שחשבנו. פגשנו 3 אורתופדים שהתעקשו על ניתוח, מה שמיד שלח אותנו להפוגה במסע וחיפוש אחר פתרונות יצריתיים, וכתוצאה טסתי לישראל לטיפול ושיקום שמרני בגרסת ׳מחשבת הגוף׳. זו שיטה עמוקה ומרגשת שכללה טיפול במגע ושיעורי תנועה. למזלי -הנס אכן קרה. חזרתי לתנועה כמעט מלאה במהירות הבזק, מוכנה ומתרגשת להתחיל ״באמת״ לטייל
כל ההרפתקה הזו, כללה כחודש וחצי בישראל, עם ביקור קצר בקוסטה ריקה בדרך. שבועיים מתוך הביקור גם אילן הצטרף, ופגשנו משפחה, חברים, זכינו להנות מהאביב הישראלי והרבה מאד חומוס (כמו תיירים טובים). כך יצא שעזבנו את איזור פאלם ביצ׳ ב11 באפריל והתחלנו את דרכינו צפונה
החוויה של אריזות, חיפוש מסלול ומקומות לחנות, חווית נופים יפים והרפתקאות מילאו אותנו בהתרגשות והזכירו לי למה בכלל יצאנו למסע הזה מלכתחילא
עם כוחות מחודשים, מלאי מרץ ועזוז התחילה תנועה חדשה. במשך 10 ימים עשינו את דרכינו מחוץ לפלורידה. עם עצירות בחוות, נהרות, פארקים וחופים, הפעם בחרנו עלייה דרך החוף לג׳ורג׳יה, דרום וצפון קרוליינה, וירג׳יניה , מעבר חפוז בדלאוור , מרילנד ומשם לניו ג׳רזי
החוויות שנחקקו עמוק בלבי מהמסלול המדובר היו
חופים רחבי ידיים אינסופיים באיזור דייטונה ביץ׳ בפלורידה
ביקור באנדרטה ומוזאון בו האחים רייט צלחו את טיסתם הראשונה (אני מודה שזה היה יותר מרתק ומשמעותי לאילן, אבל הצלחתי להתרגש קצת גם)
מירטל ביצ – סטייט פארק מקסים עם חוף ים במרחק הליכה והשילוב האהוב עלינו – חנייה בתוך סבך ירוק וכמעט טרופי, לצד חוף ים שמותרר לכלבים
וגולת הכותרת של הפרק הזה – אי אסטיג
Assateague Island
מסתבר שרבות מסופר בספרות ובהיסטוריה על האי בעקבות סוסי הפרא שחיים בו ללא הפרעה. החנייה היא לאורך החוף, עם דיונה קטנה שמגנה ומפרידה בין הקראוונים והאוהלים ובין האוקיינוס מפני רוחות עזות וסופות חול. ובאופן טבעי עדרים של סוסים פראיים ויפהפיים משוטטים בין כל המבקרים ומספקים שעות של התפעלות והתרגשות. האגדה מספרת שהגיעו במשלוח מיוחד מספרד והספינה בה הובלו נספתה והצליחו בדרך נס להגיע אל האי. אגדה אחרת אומרת שהביאו אותם כשומרים מהיבשה להגן מפני פולשים מהים. בכל אופן זה היה מאד מזמן, והם חיים ומתרבים שם ובחלק הדרומי של האי (צ״ינקוטיג) כבר כמה מאות של שנים
עכשיו נעצרנו בניו ג׳רזי לביקור שתוכנן מראש לחודש עבודה של אילן בביה״ס ולדורף בפרינסטון. זכינו בחיבוקים עם חברים ובקרוב נמשיך במסע. כמו שכבר הבנו הדרך מתגלה תוך כדי תנועה והמסלול משתנה מרגע לרגע. התכנית להגיע לאלסקה בסתיו נאלצה להדחות מכל מיני סיבות טכניות והוזמנו לשבוע עבודה בסיאטל ביולי. מצאנו את עצמנו מתכננים בימים אלו את הדרך לקצה השני של היבשת. הדרך לשם תהיה יחסית מהירה כי יישארו לנו 3 שבועות לחצות ממזרח למערב
מרגש אותי לדמיין תנועה והרפתקאות במקומות שמעולם לא ראיתי, מסקרן אותי לראות האם נמצא דרכים להעמיק את תחושת הטעם והמשמעות של כל הדבר הזה מעבר לכיף הגדול שכבר קורה. או אולי להגיע למסקנה שכיף זה טוב ויפה לעכשיו ולא צריך לחפש משמעות ועומק בכח?
אנחנו ממשיכים, נשמח ממש שתצטרפו אלינו כאן
נפגש בקרוב
תודה שהייתם אתנו,
אילן ומיכל