Travel Log - First Post - January 2022

12feeteverywhere
12feeteverywhere
12feeteverywhere
12feeteverywhere

(Hebrew Follows – גרסה בעברית בתחתית – לחצו כאן לדלג על האנגלית)

January 1, 2022

Almost 3 months into our Journey, we finally get to the long awaited Travel Blog.
I will start by saying most of the writing here will be done by me – Michal. Elan is busy saving the world 😍.

My initial plan was to post a new update from each campground and share our experiences from that area, but life has its own rhythm , and life while  in a journey even more. So we dive into that rhythm and let it show us the path.

I will not belabor you with all the details of the first part of this adventure, eventually I will gather my toughts and add some from our social media and create a new post just for that first part. In two words I will  say here it was crazy intense, and I am so happy to be  where we are today.

Today is our 3rd wedding anniversary, we honored our tradition of writing to each other on this special day, both of us aknowledgeing   and realizing the home we have created for ourselves and for each other. It is beautiful and healing to know we create a home, even though we move around and explore places we have never been to. My ability to explore is limited, since I injured my ankle and knee just before embarking on this adventure, but if we are lucky I get to see beautiful places right from our back door. 

Speaking of home, we actually landed in a campground which to say it nicely, is a big nothing in the middle of nowhere with nothing around, and nothing inside. We arrived here after staying in a site backing up to a beautiful lake, with a magical microcosm of life, waking up to birds, ducks and iguanas and colorful striking sun rises on the water.  It is a bit shocking and confusing after finding in the previous place, precious moments with ourselves, with nature and with each other, to be here and just “be”.  At first we thought it would be a great opportunity to focus inwardly and get things done indoors. Unfortunately because we are surrounded by artificial water canals, and endless fields of sugar canes, sitting outside is not an option, not even for the dogs. This is a big parking lot with no nature around and many species of bugs and mosquitoes. So instead of sitting and waiting for the time to pass, locked up with two dogs in a tin can  (very well equipped tin can), I sat a whole day on websites of campgrounds, and tomorrow we leave to the west coast of Florida, hoping to sit by inspiring waters again, settle in, and find more space to live this dream while feeling content and free to do our thing. 
Both Elan and I have been thinking a lot about what our thing is. I think it is beginning to reveal, which already makes all this journey worthwhile .

Happy 2022 to all of us. 
I think we have learned from the past 2 years not to make assumptions or make too many promises for a future yet unknown.

But it wouldnt hurt to wish for this year to be good and meaningful, to hope for the best, and to pray a lot.

Thanks to whom ever reads this. Let us know you are here with us.

Love,
Elan & Michal

1/1/2022

עברו כבר שלושה חודשים מאז שיצאנו למסע, ובשעה טובה מתפנית לכתיבת יומן מסע

  אתחיל ואומר שאת רוב הכתיבה כאן אני אעדכן – מיכל. אילן עסוק בהצלת העולם

בתכנית הראשנית התכוונתי לעדכן פוסט חדש בכל אתר קמפינג ולחלוק את החוויות שלנו מאותו האיזורת אבל החיים מראים לנו את הקצב שלהם, וןחיים בזמן מסע שכזה – עוד יותר. וכך אנחנו צולליםלתוך הקצב והמקצב שהדרך מכתיבה

לא אתעכב על הפרטים של החלק הראשון בהרפתקה שלנו, עם הזמן אצליח לאסוף את מחשבותייוגם להוסיף תמונות מעמוד האינסטגרם ואולי גם ליצור פשוט שכולו מוקדש לכל הדרמות של ההתחלה

בשתי מילים אני יכולה להגיד שהיה משוגע ואינטנסיבי,ושאני שמחה להיות איפה שאני היום

יום הוא גם יום הנישואין השלישי שלנו, וכמיטב המסורת (הארוכה) קידשנו את היום ובירכנו אחד את השנייה במכתבי תודה ואהבה, וגילינו ששנינו מוקירים ומכירים בבית שיצרנו לעצמנו והאחת לשני. זה כלכך מרפא ויפה לדעת שאנחנו יוצרים בית, במיוחד עכשיו כשאנחנו משוטטים ומגלים מקומות שמעולם לא היינו בהם

 היכלת שלי לגלות מאד מוגבלת בעקבות פציעה של קרסול ורך רגע לפני היציאה לדרך, אבל יוצא לנו לא מעט לראות נופים מדהימים ממש מהדלת האחורית של ה״בית״ שלנו

ואם כבר דיברנו על בית, למעשה נחתנו באתר קראוונים, בלשון המעטה נקרא ל – אמצע שוממקום, עם שומדבר בפנים ושומכלום בחוץ. הגענו לכאן אחרי 12 יום של חנייה על שפת אגם יפהפה ומלא בחיים, מתעוררים עם הציפורים, האיגואנות והברווזים לצבעי זריחה עוצרי נשימה על המים.  אחרי כל רגעי הקסם היקרים מפז עם עצמנו, ביחד ובנפרד ועם הטבע, היה מבלבל במיוחד להגיע למקום שכל מה שנותר לעשות בו הוא להיות, פשוט להיות

בהתחלה זה היה נראה כמו הזדמנות נהדרת לעצור רגע ולהתמקד פנימה, אבל מהר מאד גילינו שהגענו לאיזור במרכז המדינה (פלורידה), שדות אינסופיים של קני סוכר מוקפים בתעלות מים מלאכותיות, ובעצם אנחנו ממוקמים במגרש חנייה גדול בלי. טבע או נוף, ומינים רבים של חרקים ומעופפים בכל הגדלים, מבלתי נראים ועד גדולים ומאד מציקים. אפחךו הכלבים לא הסכימו להיות בחוץ יותר מכמה דקות ברצף. אז במקום לשבת ולחכות בתוך קופסת שימורים  (מאובזרת היטב, אבל עדיין חתיכה של פח), 2 אנשים ו 2 כלבים,ביליתי יום שלם בתוך מסך המחשב שלי כדי למצוא אתרי אינטרנט של אתרי קראוונים, וממש מחר אנחנו אורזים הכל ויוצאים לכיוון החוף המערבי של פלורידה. מקווים לשלחנות לצד מרוק מים ממלא ומחבק שוב, למצוא מקום להתרווח, להתיישב ולמצוא השראה שוב וסיפוק מהמסע, ולמצוא את עצמנו בתוך כל הבליל הזה מחדש

שנינו עבוקים במחשבות ותהיות מהו ה״דבר״ שלנות ונראה שלשנינו מתחיל להתגלות ניצוץ של  משהו חדשת מה שבהחלט הופך את היציאה למסע הזה שווה כל רגע

שנת 2022 שמחה לכולנו

אני חושבת שלמדנו לא בשנתיים האחרונות לא למהר להסיק מסקנות ולא להניח הנחות בקשר לעתיד שעדיין לא ידוע לנו

אבל בטח לא יזיקלאחל שתהיה זו שנה מלאה בטוב, במשמעות, בתקווה לטוב ביותר, ולהתפלל המון

תודה למי שקורא/ת כאן

סמנו לנו שאתם/ן כאן אתנו

באהבה

אילן ומיכל

 

Photo Gallery

Our route in detail

Tips and things we learned

12feeteverywhere

Nobody knows the troubles I've seen

More posts

Click on the icons on the map to see places we stayed at along our route

Want to contact us?

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *